סקירה חודשית שוק ההון 8.2026

הנתונים מעודכנים ל30.08.2026

נתוני תשואת הבנצמארק מבוססים על עיקרי החשיפות והאחזקות של הגופים המוסדיים במסלול הכללי: כ-45% מניות ,מתוכם כ- 65% בחו"ל, וחשיפה ממוצעת של כ- 20% לדולר

תמצית 

חודש אוגוסט נכון לזמן זה התאפיין במגמה חיובית בשווקי המניות, בעיקר בארה״ב, למרות המשך אי-הוודאות הגיאופוליטית, התנודתיות במחירי האנרגיה והחשש מהמשך סביבת ריבית גבוהה. החששות מתמחור גבוה בתחום ה-AI, אולם דוחות חזקים של חברות הטכנולוגיה, ובראשן NVIDIA  , חיזקו את ההערכה כי ההשקעות הגבוהות בתשתיות AI ממשיכות בשלב זה לתמוך בצמיחה וברווחיות החברות.

 בישראל שוק המניות התאפיין בעליות מתונות בלבד ביחס לארה״ב, כאשר סביבת האינפלציה הנמוכה, התחזקות השקל והציפיות להמשך הפחתת ריבית תמכו בשוק, אך מנגד המתיחות הביטחונית בכל הגזרות, וההתפתחויות המחודשות מול איראן לקראת סוף החודש הגבילו את העליות. 

בארה״ב נרשמו עליות משמעותיות יותר, אשר נתמכו בעיקר בדוחות חברות טובים מהצפוי ובהמשך ההשקעות הגבוהות בתשתיות AI , כאשר דוחות Nvidia חיזקו מחדש את סקטור הטכנולוגיה. מנגד, לקראת סוף החודש נרשמה עלייה בתנודתיות בעקבות המסר הניצי של יו״ר הפד, קווין וורש, והעלייה בציפיות להעלאת ריבית נוספת. 

שווקי האג״ח בישראל נהנו במהלך מרבית החודש מסביבת האינפלציה הנמוכה ומהציפיות להמשך תהליך הפחתת הריבית. תשואת אג״ח ממשלת ישראל לעשר שנים ירדה קלות מכ-4% בסוף יולי לכ־3.95% לקראת סוף אוגוסט, ובכך תמכה באפיקים השקליים. האפיקים הצמודים התאפיינו במגמה מעורבת יותר, לאור הירידה באינפלציה השנתית לרמה של 1.5%. 

בארה״ב התאפיין שוק האג״ח בתנודתיות גבוהה יותר. במהלך החודש נרשמו לפרקים ירידות בתשואות, אך לקראת סופו חזרו התשואות לעלות בעקבות נתוני אינפלציה גבוהים יחסית ומסר ניצי מצד הפד. תשואת האג״ח לשנתיים עלתה בסוף החודש לסביבת 4.3% ותשואת האג״ח לעשר שנים לסביבת 4.7%, כאשר השוק חזר לתמחר אפשרות ממשית להעלאת ריבית כבר בספטמבר. 

הדולר נחלש מול השקל במהלך אוגוסט, בניגוד למגמה שנרשמה ביולי. שער הדולר ירד מכ־3.05 שקלים בסוף יולי לסביבת 3 שקלים לקראת סוף אוגוסט. סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל, התאוששות הפעילות הכלכלית והירידה בחלק מפרמיית הסיכון במהלך החודש תמכו בשקל, אם כי המתיחות הביטחונית מגבירה את התנודתיות. 

לסיכום חודש אוגוסט, מוצרי ההשקעה צפויים להציג תשואות חיוביות במסלולים הכלליים, בהשפעת עליות בשוקי המניות והיציבות היחסית באפיקי האג"ח, יחד עם העליות המשמעותיות של סוף יולי שטרם באו לידי ביטוי בשערוך של יולי. במסלולים המניתיים צפויות תשואות גבוהות  יותר,  בעיקר במסלולים בעלי חשיפה גבוהה לשוק האמריקאי ולמניות הטכנולוגיה. עם זאת, במסלולים בעלי חשיפה גבוהה לחו״ל שאינה מגודרת, התחזקות השקל מול הדולר קיזזה חלק משמעותי מהעליות שנרשמו במדדי המניות בארה״ב, ומסלולי חו"ל בעלי חשיפה נמוכה יותר למניות צפויים להציג תשואות חסר לעומת  המסלולים הרגילים.

סקירה בהרחבה

ישראל

 חודש אוגוסט התאפיין בשוק מקומי יציב יחסית, כאשר נתוני המאקרו שפורסמו במהלך החודש היו ברובם חיוביים. האינפלציה המשיכה להתמתן, נתוני התוצר הצביעו על התאוששות חדה לאחר הפגיעה ברבעון הראשון ושוק העבודה נותר חזק יחסית. מנגד, המתיחות הביטחונית יחד עם העלייה במתיחות מול איראן  בסוף החודש ומחירי האנרגיה הגבוהים ממשיכים להעיב, גורמים לחשש לעלייה בפרמיית הסיכון ולפגיעה אפשרית בתהליך הפחתת הריבית. 

עיקרי הנתונים בישראל: 

• מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.3%, אך קצב האינפלציה השנתי ירד ל־1.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מזה כחמש שנים ונמוך מאמצע יעד בנק ישראל. סביבת האינפלציה הנמוכה ממשיכה לתמוך באפשרות להפחתות ריבית נוספות.
• מדד מחירי הדירות הצביע על התייצבות מסוימת לאחר תקופה ממושכת של חולשה. במחזור המדידה האחרון נרשמה עלייה של כ־0.1%, אולם בהשוואה שנתית מחירי הדירות עדיין נמוכים בכ־1.5%. באזורי המרכז ותל אביב נמשכה חולשה יחסית, בעוד שבחלק מהמחוזות האחרים נרשמה התייצבות או עלייה מתונה.
• נתון התמ״ג לרבעון השני הפתיע לחיוב והצביע על צמיחה של 15.4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 3.8% ברבעון הראשון. מדובר במידה רבה בתיקון חד לאחר הפגיעה בפעילות בתקופת העימות מול איראן, ולכן יש להתייחס לנתון בזהירות. במחצית הראשונה של השנה נרשמה צמיחה של כ-3.2% לעומת התקופה המקבילה, כאשר בנטרול פעילות של חברות ישראליות בחו״ל התמונה המקומית הייתה מתונה יותר.
• מדד הפעילות הכלכלית של בנק ישראל לחודש יולי עלה ב-0.5%, כאשר נתוני התעסוקה, גביית המיסים והמשרות הפנויות תרמו לעלייה. מנגד, נתוני היצוא, הייצור התעשייתי וחלק מנתוני הצריכה היו מתונים יותר.
• שוק העבודה בישראל נותר חזק. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ביולי ל-62.2% לעומת 62% ביוני, שיעור התעסוקה עלה ל-60.3%, ושיעור האבטלה עלה קלות מ־2.9% ל־3.1%. מדובר עדיין ברמת אבטלה נמוכה המעידה על שוק עבודה הדוק יחסית.
• ריבית בנק ישראל נותרה במהלך אוגוסט ברמה של 3.5%, לאחר ההפחתה שבוצעה ביולי. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב־1 בספטמבר. סביבת האינפלציה הנמוכה תומכת עקרונית בהמשך ההפחתות, אך העלייה המחודשת במחירי האנרגיה ובסיכון הגיאופוליטי עשויה להביא את בנק ישראל לנקוט גישה זהירה יותר. תחזית חטיבת המחקר מיולי צופה צמיחה של 4% בשנת 2026 ושל 5.5% בשנת 2027, לצד גירעון של 4.9% מהתוצר.

ארה"ב 

בארה״ב חודש אוגוסט התאפיין בעליות בשווקי המניות לצד התגברות החשש מכך שהפד ייאלץ להותיר את הריבית גבוהה לאורך זמן ואף לבצע העלאה נוספת. מניות הטכנולוגיה וה-AI  חזרו להוביל את העליות ודוחות החברות לרבעון השני היו חזקים במיוחד, כאשר צמיחת הרווחים של חברות S&P 500 נאמדת ביותר מ-30% לעומת השנה הקודמת. דוחות Nvidia ותחזית הצמיחה הגבוהה שלה סיפקו חיזוק נוסף להערכה כי גל ההשקעות ב- AI ובמרכזי נתונים ממשיך לתרום לצמיחת ההכנסות והרווחים. עם זאת, רמות התמחור הגבוהות והיקף ההשקעות העצום ממשיכים להוות מקור סיכון במקרה של אכזבה בתוצאות. 

עיקרי הנתונים בארה״ב: 

• מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.1% ובמונחים שנתיים  האינפלציה השנתית ירדה מ- 3.5% ל-3.4%. מדד הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה ב-0.2% בחודש וב-2.5% בשנה. הנתון אמנם הצביע על התמתנות מסוימת באינפלציה הבסיסית, אך סביבת המחירים נותרה גבוהה מיעד הפד.
• מדד המחירים המועדף על הפד, מדד ה-PCE , הציג תמונה פחות נוחה: קצב האינפלציה השנתי ביולי עמד על 3.7% ומדד הליבה על 3.3%. נתונים אלו, לצד העלייה המחודשת במחירי הנפט, חיזקו את החשש כי תהליך הירידה באינפלציה נעצר וכי הפד ייאלץ להמשיך במדיניות מוניטרית מצמצמת.
• נתוני התעסוקה לחודש יולי היו חלשים יחסית, עם ירידה של 23 אלף משרות, בעוד ששיעור האבטלה עמד על 4.1%. עם זאת, מספר תביעות האבטלה נותר נמוך יחסית, כך ששוק העבודה עדיין אינו מצביע על הידרדרות משמעותית.
• נתון התמ״ג לרבעון השני עודכן לצמיחה שנתית של 1.5%, לעומת 2.1% ברבעון הראשון. הנתון הכולל היה מתון, אולם הצריכה הפרטית וההשקעות העסקיות, ובעיקר ההשקעות הקשורות לAI-  המשיכו להציג חוזקה יחסית.
• מדדי מנהלי הרכש המשיכו להצביע על התרחבות בפעילות. מדד הייצור של ISM עלה ביולי ל-55.6 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022, ומדד השירותים עמד על 54.1 נקודות. עם זאת, רכיבי המחירים נותרו גבוהים ומצביעים על המשך לחצים אינפלציוניים.
• הפד לא קיים החלטת ריבית במהלך אוגוסט והריבית נותרה בטווח של 3.5%–3.75%. לקראת סוף החודש יו״ר הפד קווין וורש העביר מסר ניצי בכנס ג׳קסון הול והבהיר כי אם האינפלציה לא תתקדם באופן ברור לעבר יעד ה-2%, ייתכן צורך בהידוק נוסף. בעקבות הדברים עלתה ההסתברות שהשוק מייחס להעלאת ריבית בספטמבר לסביבת 60%.

אירופה

באירופה, חודש אוגוסט התאפיין ביציבות עד עליות מתונות בשוקי המניות, כאשר מדד     STOXX 600  נותר קרוב לרמות השיא. מצד אחד, תוצאות החברות ונתוני הפעילות תמכו בשוק, ומנגד מחירי האנרגיה הגבוהים והחשש מהמשך העלאות ריבית הגבילו את העליות. האינפלציה בגוש האירו עלתה ביולי ל-2.9% לעומת 2.8% ביוני ונותרה מעל יעד ה-2% של הבנק המרכזי האירופי. ה-ECB  לא קיים החלטת ריבית באוגוסט, לאחר שהותיר את הריבית ללא שינוי ביולי, פרוטוקול הישיבה הצביע על כך שחברי הבנק עדיין רואים אפשרות להעלאה נוספת אם האינפלציה לא תתמתן. 

נפט 

הנפט המשיך להיות אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על השווקים בחודש אוגוסט. במהלך החודש נרשמה תנודתיות גבוהה בהתאם להערכות לגבי היקף זרימת הנפט דרך מיצרי הורמוז והאפשרות להסדרה בין ארה״ב לאיראן. לקראת סוף החודש חלה הסלמה מחודשת לאחר תקיפות אמריקאיות נגד מטרות איראניות ותגובה איראנית, ובעקבותיה חזר מחיר הברנט בבוקר 31 באוגוסט לסביבה של מעל 90 דולר לחבית. המשך עלייה במחירי האנרגיה מהווה גורם סיכון משמעותי לאינפלציה ולמדיניות הריבית בארה״ב ובאירופה. 

דולר 

הדולר נחלש כאמור מול השקל במהלך רוב חודש אוגוסט, למרות התחזקות מסוימת שלו בעולם לקראת סוף החודש בעקבות המסר הניצי של הפד. במהלך אוגוסט התחזק השקל בכ-2.4% מול הדולר, כאשר עיקר המהלך נבע מגורמים מקומיים ובהם עודף בחשבון השוטף, יצוא הייטק חזק וזרימת השקעות לישראל.

לכך הצטרפו מכירות מט"ח משמעותיות מצד הגופים המוסדיים, שהמשיכו לתמוך בביקוש לשקל.

במקביל, הדולר נחלש בעולם בעקבות הגדלת הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות בארה"ב והירידה בתשואות האג"ח. לקראת סוף החודש חזרה התנודתיות בשער החליפין בעקבות ההסלמה מול איראן, ובחודשים הקרובים גם ההתפתחויות הפוליטיות והפיסקליות בישראל צפויות לקבל משקל גבוה יותר בתמחור השקל.

במבט קדימה 

גורמים שצפויים להשפיע על השווקים בהמשך: 

• המשך ההתפתחויות מול איראן, מיצרי הורמוז ומחירי הנפט: זהו אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לשווקים. רגיעה שתאפשר חזרה הדרגתית של זרימת האנרגיה עשויה להוריד את מחירי הנפט, למתן את האינפלציה ולתמוך במניות ובאג״ח. מנגד, הסלמה נוספת עלולה להוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולחזרת לחצי האינפלציה.
• מגמת הריבית בישראל:  החלטת בנק ישראל בספטמבר צפויה להיות משמעותית. מצד אחד, אינפלציה שנתית של 1.5% והשקל החזק תומכים בהמשך הפחתת הריבית; מצד שני, ההתפתחויות הביטחוניות והעלייה במחירי האנרגיה עשויות להביא את הבנק לנקוט זהירות.
• הריבית והאינפלציה בארה״ב:  החלטת הפד בספטמבר הפכה שוב לאירוע מרכזי לשווקים. לאחר המסר הניצי של יו״ר הפד, השוק מתמחר הסתברות משמעותית להעלאה נוספת. נתוני התעסוקה והאינפלציה שיפורסמו בתחילת ספטמבר עשויים לשנות במהירות את הציפיות.
• דוחות החברות והמשך השקעות בבינה המלאכותית: הדוחות האחרונים הפחיתו חלק מהחששות לגבי כדאיות ההשקעות הגבוהות בתחום ה-AI , אך רמות התמחור נותרו גבוהות. השוק ימשיך לבחון האם העלייה בהשקעות בדאטה סנטרים, שבבים ותשתיות מתורגמת לצמיחה ברווחים ובתזרים המזומנים.
• הגירעון והמדיניות הפיסקלית בישראל: המשך עלייה בהוצאות הביטחון מעבר לתכנון עלול להביא לחריגה מהגירעון החזוי של 4.9%, להגדיל את צורכי גיוס החוב ולהשפיע על שוק האג״ח, הריבית ופרמיית הסיכון של ישראל.
• שער השקל: לאחר התחזקות משמעותית באוגוסט, שער החליפין צפוי להמשיך להיות מושפע הן מפערי הריבית והן מההתפתחויות הביטחוניות והפוליטיות. המשמעות למשקיעים היא שחשיפת המט״ח עשויה להמשיך להיות גורם מרכזי בפער שבין ביצועי שוקי חו״ל לבין התשואה בפועל במונחים שקליים.

 סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור ני"ע/מטבעות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. דעות המובאות בסקירה, עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. כמו כן, אין סקירה זו מתיימרת להוות ניתוח מלא, ואינה מהווה תחליף לייעוץ המקצועי.