הנתונים נכונים ל- 30.4.26  

מדדים מובילים שערתשואה 3.206תשואה 4.206תשואה מתחילת השנהריבית בנקים מרכזיים
תל אביב 354374.81-0.71%6.73%20.47%ריבית בנק ישראל4.00%
תל אביב 1254313.88-1.42%7.40%17.75%ריבית הפד3.75%
ארצות הברית -S&P 5007209.01-5.09%10.42%5.31%הריבית באירופה2.15%
ארצות הברית NASDQ- 10024892.31-4.75%15.29%7.10%תשואות אג"ח לפדיון 10 שנים
אירופה Eurostock 505881.51-9.26%5.60%1.56%אג"ח ממשלת ישראל4.05%
אגח כללי424.24-0.47%0.98%0.81%אג"ח ממשלת ארה"ב4.39%
AGG- מדד אג"ח ארה"ב99.1-1.98%0.06%-0.73%נתוני אינפלציה שנתית
דולר/שקל2.9511.38%-6.76%-7.49%ישראל1.80%
אירו/דולר1.17-1.69%0.73%-0.55%ארה"ב2.40%
תשואת בנצמארק תיק כללי.-2.07%3.91%3.55%אירופה2.50%

נתוני תשואת הבנצמארק מבוססים על עיקרי החשיפות והאחזקות של הגופים המוסדיים במסלול הכללי: כ-45% מניות ,מתוכם כ- 65% בחו"ל, וחשיפה ממוצעת של כ- 20% לדולר

חודש אפריל התאפיין בהתאוששות משמעותית בשווקי המניות, הן בישראל והן בחו"ל, ובפרט בארה"ב. 

העליות נתמכו ברגיעה מסוימת בזירה הביטחונית ובהפסקת האש הזמנית מול איראן, לצד נתוני מאקרו טובים יחסית ודוחות חיוביים של חברות, בעיקר בענפי הטכנולוגיה. עם זאת, אי־הוודאות לגבי ההמשך נותרה גבוהה, לרבות החשש מחידוש הלחימה ומהמשך השפעות משבר מיצרי הורמוז על מחירי האנרגיה והאינפלציה. 

נראה כי לאחר הזעזוע הראשוני, המשקיעים החלו להסתגל לסביבת הסיכון החדשה ולתת משקל גבוה יותר לנתוני המאקרו, לדוחות החברות ולציפיות לגבי המשך מדיניות הריבית. 

שווקי האג"ח בישראל התאפיינו בהתייצבות יחסית ואף בירידת תשואות מתונה לעומת הלחץ שנרשם קודם לכן, על רקע הרגיעה הביטחונית והחזרה ההדרגתית של המשקיעים לנכסי סיכון. 

עם זאת, החשש מהשלכות המלחמה, מהתרחבות הגירעון ומהתחדשות לחצי האינפלציה עדיין קיימים.

בארה"ב שוק האג"ח היה תנודתי יותר, כאשר התשואות נותרו ברמות גבוהות בשל מסר זהיר מצד הפד, עליית מחירי האנרגיה וחשש מאינפלציה עיקשת. הדבר בא לידי ביטוי בירידה קלה בתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל ל- 10 שנים שעומדת על כ-4.05% לשנה ואילו אג"ח ממשלת ארה"ב אף עלתה מעט ועמדה על קרוב ל-4.4% בסוף החודש. 

ישראל

שוק המניות בישראל התאפיין בהתאוששות, על רקע רגיעה יחסית בזירה הביטחונית ושיפור בתיאבון הסיכון של המשקיעים.

העליות נתמכו בציפייה לחזרה הדרגתית של הפעילות הכלכלית לשגרה ובהסתגלות לסביבת הסיכון החדשה. 

בלטו לחיוב בעיקר מניות הביטוח והפיננסים, שנהנו מהתאוששות שוקי ההון, רמת תשואות גבוהה יחסית ושיפור בסנטימנט כלפי המשק המקומי, סקטור הטכנולוגיה והשבבים עלה בהשפעת המגמה החיובית בארה"ב, בעיקר סביב ענף ה־AI, לצד דוחות טובים של חברות טכנולוגיה גלובליות, ומניות הבנייה והנדל"ן רשמו שיפור בחלק מהחודש, על רקע ירידת פרמיית הסיכון, ציפייה להתייצבות בפעילות המשק והערכות עתידיות להקלה בריבית. 

שוק האג"ח בישראל הציג שיפור מתון יותר, בתמיכת ירידת תשואות מסוימת לאחר הלחץ שנרשם קודם לכן.

עם זאת, החשש מהגירעון, מהוצאות המלחמה ומהתחדשות לחצי האינפלציה המשיך להגביל את עוצמת השיפור. 

 עיקרי הנתונים: 

  • מדד המחירים לצרכן עלה במרץ ב־0.4%, כאשר האינפלציה השנתית התמתנה ל־1.9% ונמצאת בתוך יעד בנק ישראל. עיקר העליות נרשמו בירקות טריים, הלבשה, דיור ותחבורה ותקשורת, בעוד שריהוט וציוד לבית וסעיף שונות ירדו. הנתון מצביע על סביבת אינפלציה מתונה יחסית, אך על רקע אי הוודאות הביטחונית והשפעות אפשריות של מחירי האנרגיה, בנק ישראל צפוי להמשיך לנקוט גישה זהירה.
  • מחירי הדירות ירדו בינואר–פברואר 2026 ב־0.1% לעומת דצמבר 2025–ינואר 2026, וב־12 החודשים האחרונים נרשמה ירידה מצטברת של 1.7%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו ירידות בירושלים ובתל אביב, לצד עליות בצפון, בחיפה, במרכז ובדרום. מחירי הדירות החדשות ירדו ב־0.3%, ובמבט שנתי ירדו ב־3.9%, נתון שממשיך לשקף חולשה מסוימת בשוק הדיור, בעיקר על רקע מלאי גבוה, סביבת ריבית גבוהה וזהירות מצד הרוכשים.
  • נתון התמ"ג שפורסם באפריל הצביע על עדכון כלפי מטה בצמיחת המשק ברבעון הרביעי של 2025, כאשר התמ"ג עלה ב־3.3%  בחישוב שנתי, לעומת הערכות קודמות גבוהות יותר, העדכון נבע בעיקר מצמיחה נמוכה יותר ביצוא ומהיחלשות מסוימת בהשקעות, אך מנגד הצריכה הפרטית הייתה חזקה יותר מההערכות הקודמות.  
  • התחזיות העדכניות מצביעות על פגיעה זמנית בצמיחת המשק בתחילת 2026, בעיקר בשל השפעות המלחמה, גיוסי המילואים והפגיעה בפעילות השוטפת. עם זאת, בהמשך השנה צפויה התאוששות הדרגתית, ככל שהמשק יחזור לפעילות סדירה יותר. בנק ישראל מעריך כי הצמיחה בשנת 2026 תעמוד על כ־3.8%, בעוד שתחזיות אחרות מצביעות על קצב מתון מעט יותר, סביב 3.3%–3.5%.

בארה"ב, חודש אפריל התאפיין בהתאוששות חדה בשוקי המניות, כאשר מדדי S&P 500 והנאסד"ק רשמו את אחד החודשים החזקים ביותר מאז 2020, בתמיכת חזרה לנכסי סיכון ודוחות חזקים בעיקר בתחום הטכנולוגיה. 

העליות קיבלו תמיכה גם מהירידה הזמנית במחירי הנפט ומהתקווה להתקדמות מדינית מול איראן ולפתיחת מיצרי הורמוז, אך נותרו רגישות מאוד לכל שינוי בזירה הגיאופוליטית. 

שוק האג"ח בארה"ב היה תנודתי יותר, כאשר תשואות האג"ח נותרו גבוהות בשל חשש מאינפלציה מחודשת, מחירי אנרגיה גבוהים ומסרים זהירים מצד הפד. בסיכום, שוק המניות האמריקאי בלט לחיוב באפריל, בעוד ששוק האג"ח המשיך לשקף זהירות, חשש מאינפלציה ומדיניות ריבית פחות מרחיבה מהצפוי. 

עיקרי הנתונים: 

  • מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש מרץ, שפורסם באפריל, עלה ב־0.9%  בחישוב חודשי, לאחר עלייה מתונה יותר בפברואר. האינפלציה השנתית עלתה ל־3.3%,  לעומת  2.4% בחודש הקודם, בעיקר בשל זינוק חד במחירי האנרגיה והדלק.  מדד הליבה, ללא מזון ואנרגיה, עלה ב־ 0.2% בחודש מרץ וב־2.6%  ב־12 החודשים האחרונים. הנתון חיזק את ההערכה שהפד ימשיך לנקוט גישה זהירה, במיוחד כל עוד מחירי האנרגיה והסיכון הגיאופוליטי ממשיכים להשפיע על סביבת האינפלציה.
  • נתוני התעסוקה בארה"ב לחודש מרץ, שפורסמו באפריל, היו טובים מהצפוי, עם תוספת של 178  אלף משרות, לעומת צפי לכ־ 65 אלף בלבד. 
    שיעור האבטלה ירד קלות ל־ 4.3%, לאחר חולשה מסוימת שנרשמה בחודש הקודם. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ל־ 61.9%, לעומת 62.0%  בחודש הקודם, נתון שממתן מעט את התמונה החיובית , עיקר תוספת המשרות נרשמה בענפי הבריאות, הבנייה, התחבורה והאחסנה, בעוד שהממשל הפדרלי המשיך לצמצם משרות.  לסיכום: שוק העבודה האמריקאי עדיין מציג חוסן, אך מתחת לפני השטח ניכרים סימנים של התקררות והאטה בקצב הגיוסים.
  • מדדי מנהלי הרכש בארה"ב לחודש מרץ, שפורסמו באפריל, הצביעו על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית, אך בקצב שאינו אחיד בין הענפים. מדד הייצור של ISM  עלה ל־ 52.7 נקודות, מעל רמת 50 המצביעה על התרחבות, ושיקף שיפור בפעילות התעשייתית לצד עלייה בלחצי המחירים.  מדד השירותים ירד ל־54.0 נקודות, אך נותר גם הוא בטריטוריה חיובית, עם המשך גידול בפעילות ובהזמנות, לצד חולשה מסוימת ברכיב התעסוקה . בסיכום, הנתונים תמכו בתמונה של כלכלה אמריקאית שעדיין מתרחבת, אך עם סימני התמתנות ועם חשש שהעלייה במחירי האנרגיה תמשיך להכביד על האינפלציה ועל ציפיות הריבית.
  • התמ"ג בארה"ב צמח ברבעון הראשון בקצב שנתי של 2.0%  שיפור לעומת הרבעון הקודם אך מעט מתחת לציפיות. הצמיחה נתמכה בהשקעות, ביצוא ובצריכה פרטית, אך קוזזה בחלקה על ידי עלייה ביבוא. הנתון משקף כלכלה אמריקאית שעדיין עמידה, אך עם סימני התמתנות מסוימים.
  • ריבית הפד נותרה בחודש אפריל ללא שינוי, בטווח של 3.5%–3.75%,  בהתאם לציפיות השוק. הפד הדגיש כי ההחלטות הבאות יתקבלו בהתאם לנתונים הכלכליים, להתפתחות האינפלציה, לשוק העבודה ולמאזן הסיכונים.
  • במהלך אפריל, דוחות החברות הגדולות בארה"ב תרמו למגמה החיובית בשווקים, בעיקר לאחר שחלק מענקיות הטכנולוגיה הציגו תוצאות חזקות בתחומי הענן וה־AI..
     Alphabet בלטה לחיוב עם צמיחה חזקה בפעילות הענן, מה שחיזק את ההערכה שההשקעות בבינה מלאכותית מתחילות לתרום להכנסות בפועל, גם הדוחות והתחזיות של חברות טכנולוגיה נוספות תמכו בסנטימנט, לצד ציפייה להמשך ביקושים גבוהים לתשתיות מחשוב, שבבים ושירותי ענן.  הנתונים סייעו לחזרה של המשקיעים למניות צמיחה וטכנולוגיה, ותמכו במיוחד במדדי הנאסד"ק וה־S&P 
    עם זאת, השוק המשיך לבחון בזהירות את העלייה החדה בהשקעות ה־ AI ואת השאלה האם הן יתורגמו לרווחיות מתמשכת לאורך זמן , יחד עם השפעתו על שוק העבודה והשינויים הצפויים בו .


הדולר נחלש משמעותית מול השקל בעיקר על רקע ירידה בפרמיית הסיכון המקומית, רגיעה יחסית בזירה הביטחונית וחזרת המשקיעים לנכסים ישראליים. הדולר נחלש גם מול האירו אם כי בשיעור מתון, ההיחלשות נובעת בעיקר משינוי בציפיות הריבית בין ארה"ב לאירופה, ירידה מסוימת בביקוש לדולר כמטבע מקלט ותמיכה באירו לאור ציפיות למדיניות זהירה יותר של ה־ECB  לנוכח לחצי האינפלציה באירופה.  

בסיכום חודשי, מוצרי ההשקעה צפויים להציג תשואות חיוביות וחזקות במרבית המסלולים.

אפיקי המניות בחו"ל תרמו לחיוב, בעיקר בזכות העליות בשוקי המניות בארה"ב ובמניות הטכנולוגיה. שוקי המניות בישראל תרמו גם הם לחיוב, אם כי בעוצמה מתונה יותר ביחס לחלק מהשווקים בחו"ל. אפיקי האג"ח בישראל תרמו באופן מתון וחיובי, בעיקר במסלולים בעלי חשיפה לאג"ח מקומי, ואפיקי האג"ח בחו"ל השפיעו בצורה מעורבת ומתונה יותר, בהתאם למח"מ ולחשיפה המטבעית.

היחלשות הדולר מול השקל השפיעה לשלילה הן במסלולים הכלליים בשל חשיפה מסוימת למט"ח (אשר ירדה במהלך השנה האחרונה), ובפרט במסלולי חו"ל.  

במבט קדימה

גורמים שצפויים להשפיע על השווקים בהמשך: 

  • מועד סיום המלחמה:  ככל שהלחימה והמתיחות סביב איראן ומיצרי הורמוז יימשכו, כך צפויה להימשך התנודתיות במחירי הנפט והאנרגיה, לצד אי-ודאות גבוהה בשווקים. בישראל, התמשכות המלחמה עלולה להכביד גם על הפעילות העסקית, הצריכה, הגירעון ועל פרמיית הסיכון המקומית.
  • תוצאות המלחמה והסדרה אזורית  -ככל שהמערכה תסתיים בהישגים ברורים ובהסדרה יציבה יותר, כך הדבר עשוי לתמוך בירידה בפרמיית הסיכון, בשיפור הסנטימנט ובהזדמנויות כלכליות בישראל. מנגד, פתרון חלקי בלבד, ללא מענה לסוגיות מהותיות כמו הגרעין האיראני, יציבות הפסקת האש ופתיחת מיצרי הורמוז, עלול להמשיך להעיב על השווקים.
  • דוחות החברות הגדולות, בעיקר טכנולוגיה  המשך פרסום דוחות חיוביים מצד חברות הטכנולוגיה הגדולות, לצד צמיחה בתחומי הענן, השבבים והבינה המלאכותית, עשוי להמשיך לתמוך בשוקי המניות, בעיקר בארה"ב. עם זאת, השוק ימשיך לבחון האם ההשקעות הגדולות ב־AI  מתורגמות בפועל להכנסות ולרווחיות מתמשכת, כמו כן המשקיעים יעקבו אחר השפעת ה AI על שוק התעסוקה ועל חברות אשר עשויות להיפגע מה -AI.
  • מגמת האינפלציה והריבית: סביבת האינפלציה צפויה להישאר גורם מרכזי, בעיקר בשל השפעת מחירי האנרגיה והנפט. ככל שהאינפלציה תמשיך לעלות, הדבר עשוי לעכב הורדות ריבית וללחוץ על שוקי האג"ח והמניות, מנגד, ירידה במחירי האנרגיה והתמתנות באינפלציה עשויות לתמוך בשווקים.

סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור ני"ע/מטבעות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. דעות המובאות בסקירה, עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. כמו כן, אין סקירה זו מתיימרת להוות ניתוח מלא, ואינה מהווה תחליף לייעוץ המקצועי