הנתונים מעודכנים ל 31.3.2026

מדדים מובילים שערתשואה 2.206תשואה 3.206תשואה מתחילת השנהריבית בנקים מרכזיים
תל אביב 354099.013.11%-0.71%12.87%ריבית בנק ישראל4.00%
תל אביב 1254016.791.98%-1.42%9.64%ריבית הפד3.75%
ארצות הברית -S&P 5006528.5-0.87%-5.09%-4.63%הריבית באירופה2.15%
ארצות הברית NASDQ- 10021591-3.38%-4.75%-7.10%תשואות אג"ח לפדיון 10 שנים
אירופה Eurostock 505569.733.20%-9.26%-3.83%אג"ח ממשלת ישראל4.12%
אגח כללי420.14-0.20%-0.47%-0.16%אג"ח ממשלת ארה"ב4.31%
AGG- מדד אג"ח ארה"ב99.040.91%-1.98%-0.79%נתוני אינפלציה שנתית
דולר/שקל3.1650.87%1.38%-0.78%ישראל1.80%
אירו/דולר1.16-0.44%-1.69%-1.28%ארה"ב2.40%
תשואת בנצמארק תיק כללי
0.30%-1.88%-0.05%אירופה2.50%
תשואת בנצמארק תיק חול
1.44%-2.47%-3.21%

נתוני תשואת הבנצמארק מבוססים על עיקרי החשיפות והאחזקות של הגופים המוסדיים במסלול הכללי: כ-45% מניות ,מתוכם כ- 65% בחו"ל, וחשיפה ממוצעת של כ- 20% לדולר

עם פתיחת חודש מרץ, השווקים בישראל הגיבו בזינוקים חדים, המשקפים תקווה למציאות חדשה. האירועים הדרמטיים מול איראן נתפסים כנקודת מפנה היסטורית, הפותחת צוהר לעתיד טוב יותר עבור ישראל, אך המשך המלחמה והתמשכותה הובילו להתפקחות מסוימת והיפוך מגמה כשנכון לזמן זה מתאפיינים בירידות מתחילת החודש. השווקים בארה"ב ובאירופה התאפיינו אף הם בירידות וביתר שאת, כשהחשש העיקרי הינו למלחמת התשה ממושכת ו"סטגפלציה" שמשמעה עלייה באינפלציה בהשפעת העלייה החדשה במחירי הנפט והאנרגיה והאטה כלכלית על רקע המלחמה. זאת כל עוד לא תיפתר החסימה של מיצרי הורמוז.  

שווקי האג"ח התאפיינו אף הם בירידות שערים על רקע הצפי לעלייה בסביבת האינפלציה והצורך בגיוס חוב בשל עלויות המלחמה הן בישראל והן בארה"ב. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה משמעותית בתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל ל- 10 שנים מ- 3.8% ל- 4.12% לשנה ואג"ח ממשלת ארה"ב מקבילה עלתה מ 3.99% ל- 4.31%.

 ישראל 

הגורם המרכזי שממשיך להשפיע על השוק המקומי הוא כמובן המלחמה, מעבר להשפעה הישירה על תחושת הסיכון, היא משפיעה גם על הפעילות במשק, על הצריכה, על מצב הרוח של העסקים ועל היכולת של המשק לחזור לשגרה מלאה. בשוק המניות, המשקיעים ממשיכים להבחין בין חברות שנהנות מפעילות גלובלית או מביקוש יציב, לבין ענפים שמושפעים יותר מהפגיעה בפעילות המקומית. בשווקי האג"ח חלו ירידות ועלו התשואות לפדיון , בעיקר בגלל החשש מהתרחבות הגירעון, מהמשך גיוסים של הממשלה ומהאפשרות שלחצי המחירים יישארו איתנו יותר זמן מהצפוי. 

עיקרי הנתונים: 

  • מדד המחירים לצרכן עלה בפברואר ב-0.2%, מעל תחזיות הכלכלנים, והאינפלציה השנתית עלתה ל-2%. המדד עדיין לא משקף את השפעות המלחמה, שצפויות להפעיל לחץ נוסף כלפי מעלה במדד מרץ. עיקר העליות נרשמו בפירות הטריים, תרבות ובידור, מזון, דיור ותחבורה, בעוד שהלבשה וירקות טריים הוזלו.
  • מחירי הדירות ירדו בדצמבר 2025–ינואר 2026 ב-0.1%, לאחר חודשיים של עליות, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה ירידה מצטברת של 0.9%.
    לצד זאת, בתל אביב, חיפה והדרום נרשמו עליות מחירים, בעוד שבירושלים ובמרכז נמשכה מגמת הירידה, ירידות המחירים הינם על רקע של עליה משמעותית בהתחלות הבנייה שהגיעו ל 80 אלף בשנת 2025- שיא של 30 שנה, אך מנגד, מאות אלפי דירות שבתהליך בנייה מתעכבות בעיקר בשל מחסור בעובדים זרים.
  • בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, בהתאם לציפיות השוק.
  • ההחלטה משקפת גישה זהירה לנוכח ההסלמה מול איראן והעלייה באי-הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית. למרות שהאינפלציה נמצאת בתוך היעד, בבנק חוששים ששיבושי אספקה, התייקרות אנרגיה ועלויות המלחמה יחזירו לחצים אינפלציוניים.
  • תחזית התמ״ג העדכנית לישראל מצביעה על צמיחה של 3.8% בשנת 2026 ו-5.5% בשנת 2027, אך מדובר בעדכון כלפי מטה לעומת התחזית הקודמת על רקע ההסלמה הביטחונית והשלכותיה על המשק. המלחמה צפויה לפגוע בצמיחה בטווח הקצר דרך שיבוש בפעילות המשק, פגיעה בצריכה ובתיירות ועלייה בהוצאות הביטחון, ולכן בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה ל־2026.
  • סוכנות הדירוג פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה A  אך עם תחזית שלילית, המסר המרכזי הוא שהמשק הישראלי עדיין חזק, אך המלחמה, הגירעון והעלייה בחוב ממשיכים להפעיל לחץ על הדירוג.
  • ברבעון הרביעי של 2025 התמ״ג בישראל צמח בקצב שנתי של כ־4.0%, לאחר התאוששות חדה יותר ברבעון השלישי, כך שהמשק המשיך לצמוח אך בקצב מתון יותר. הצמיחה הושפעה בעיקר מגידול חד ביצוא, לצד עלייה בפעילות העסקית ובהשקעות, בין היתר לאחר השיפור במצב הביטחוני והפסקת האש באוקטובר,. בסיכום שנת 2025 כולה, המשק הישראלי צמח סביב 3%, שיפור לעומת 2024, אך עדיין בקצב שמשקף התאוששות חלקית ולא חזרה מלאה לשגרה.


בארה"ב השווקים  הושפעו הן מהחששות לעלייה באינפלציה בשל משבר הנפט בעקבות חסימת מיצרי הורמוז ומחששות להאטה כלכלית על רקע נתוני תעסוקה חלשים וחששות הולכים וגדלים מסקטור הטכנולוגיה, שעל אף הרווחיות של 7 המופלאות, מדוח של Citrini Research עלו החששות שאימוץ נרחב של הAI יוביל לפיטורי המונים של עובדי צווארון לבן ובעקבות כך גם לפגיעה קשה בצריכה הפרטית.

  עיקרי הנתונים: 

  • מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש פברואר עלה ב־0.3% בחישוב חודשי וב־2.4% בקצב שנתי, בהתאם לציפיות השוק. מדד הליבה עלה ב־0.2% בחודש, מעט מתחת לצפי של 0.3%, מה שהצביע על התמתנות מסוימת בלחצי המחירים. בסך הכול, הנתון היה סביר ולא הפתיע מהותית, אך גם לא שינה את התמונה שלפיה הפד צפוי להמשיך בקו זהיר לגבי הורדות ריבית.
  • נתונים חלשים פורסמו אודות דוח התעסוקה של פברואר בארה״ב, שהצביע על התקררות מסוימת בשוק העבודה, לאחר אובדן של 92 אלף משרות לעומת תוספת משרות בינואר. שיעור האבטלה עלה ל־4.4%, ושיעור ההשתתפות ירד ל - 62% אך מנגד השכר השעתי הממוצע המשיך לעלות בקצב מתון של 0.3% בחודש ו־3.9% בשנה. למרות זאת, שוק העבודה האמריקאי עדיין נחשב יציב, אך ניכרים בו סימנים של היחלשות הדרגתית.
  • נתונים מעורבים במדדי מנהלי הרכש שבאו לידי ביטוי בעלייה במגזר הייצור מעל לצפי ל- 52.4 נק' וירידה במגזר השירותים ל - 51.1 נק' (מתחת לצפי) , אך שני המדדים מעל רמת ה-50 נק' המבדילה בין התרחבות להאטה
  • התמ"ג לרבעון הרביעי  צמח בקצב שנתי של 0.7% בלבד, לעומת 4.4% ברבעון השלישי, מה שמעיד על האטה חדה בקצב הצמיחה אשר  נתמכה בעיקר בצריכה פרטית ובהשקעות, אך אלה קוזזו בחלקן על ידי ירידה ביצוא ובהוצאות הממשלה.
  • ריבית הפד נותרה בעינה ועומדת על 3.75% , לאור אי הוודאות וציפיות האינפלציה העתידיות בשל התנודתיות במחירי הנפט.

שער הדולר התחזק מול השקל ומול האירו והושפע החודש בעיקר מבריחה לנכסי מקלט,  מעליית מחירי הנפט והאנרגיה, מהחרפת הסיכון הגיאופוליטי, ומהתפיסה שארה״ב פגיעה פחות מאירופה לזעזוע האנרגיה הנוכחי.  

בסיכום חודשי מוצרי ההשקעה צפויים להניב תשואות שליליות במרבית המסלולים,  בעיקר על רקע המלחמה ומשבר הנפט, האפיקים שנפגעו באופן משמעותי יותר הם אפיקי המניות בחו"ל , בפרט שווקים מוטי מניות הטכנולוגיה (כגון הנאסד"'ק)  והשווקים באירופה שהרגישות שם לפגיעה באנרגיה גבוהה יותר, שווקי המניות בישראל נפגעו אף הם אם כי בשיעור קטן יותר. אפיקי האג"ח ירדו על רק אי הוודאות, העלייה צפויה בגיוס החובות ועלייה צפויה באינפלציה. על אף התחזקות הדולר, על רקע הירידות ביתר שאת בשווקי חו"ל לעומת ישראל, מסלולי חו"ל צפויים להיות נחותים מהמסלולים הרגילים. 

במבט קדימה

גורמים שצפויים להשפיע על השווקים בהמשך: 

  • מועד סיום המלחמה: ככל שתימשך המלחמה כך התנודתיות במחירי הנפט ואי הוודאות יימשכו ועשויים להשפיע לשלילה על השווקים, כך גם הנטל הכלכלי והפגיעה בפעילות העסקית בעיקר בישראל.
  • תוצאות המלחמה: ככל שמטרות המלחמה יושגו במלואן, כך יגדלו ההזדמנויות הכלכליות בישראל ובכלל העולם, והדבר ישפיע לחיוב על השווקים, אך במידה ויושגו חלקית ואי פתרון לגבי בעיות מהותיות כגון האורניום המועשר ופתיחת מיצרי הורמוז, הדבר עשוי להעיב על השווקים.
  • דוחות חברות , בפרט מתחום הטכנולוגיה  ו ה -AI , והציפיות להמשך בתחום ה-AI שהינו הקטר של העליות בשווקים, יחד עם השפעות ה AI על כלל הפעילויות של הכלכלה ושוק העבודה.
  • מגמת האינפלציה שכפי שנראה כרגע בתהליך עלייה על רקע משבר הנפט בארץ, בארה"ב ואירופה, אך הדבר יכול להשתנות עם סיום המלחמה ופתרון משבר מיצרי הורמוז.

 לאור הנ"ל, בתקופה הקרובה צפויה תנודתיות גבוהה יותר של מוצרי ההשקעה בפרט האפיקים המנייתיים זאת גם לאור העובדה שאנחנו לאחר שלוש שנים חזקות במיוחד של שווקי המניות, ואירוע המלחמה מהווה טריגר למימוש.  

סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות או למכור ני"ע/מטבעות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות כאן לתוצאות בפועל. דעות המובאות בסקירה, עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. כמו כן, אין סקירה זו מתיימרת להוות ניתוח מלא, ואינה מהווה תחליף לייעוץ המקצועי